פוסט זה נכתב בלשון זכר (טוב, האמת שלא), אך מופנה לגברים ולנשים כאחד.
היה היה חוק בשם חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, שחוגג השנה חמישים – מזל טוב. החוק נועד בחלקו להגנה על צרכנים מעליה לא מבוקרת של מחירי מוצרי יסוד, באמצעות פיקוח ממשלתי. החודש, למשל אישרה הממשלה עליה של 7.3% בממוצע במחיר הביצים, מה שהביא את מחיר תריסר ביצים מספר 1 לכ-10.23 ש"ח.
בביקור בסניף החדש והמושקע של רשת סטופמרקט ביגור, לא ניתן היה למצוא תריסר ביצים כנ"ל – גם לאחר חיפוש יסודי מאחר ולרוב הן נמצאות מעט מאחור, כאילו מתחבאות מאחורי אחיותיהן המצוחצחות והמושקעות.
בעיה! ביצה מספר 1,2,3 נמצאות בפיקוח שמגביל את הרווחיות? הבה נמציא ביצים במידות L, M! הבה נמלא המדפים בביצי חופש, ביצים אורגניות, ביצים 'סופר טריות', וביצי XL.
אני מכבד את האנשים שמוכנים לשלם 15-25 ש"ח לתריסר ביצים תמורת הפחתת הסבל לתרנגולות או שמירה על הסביבה, אבל החוק קובע שאני לא חייב לעשות את זה בעצמי. אז מה נעשה? נשים במדפים הקדמיים ביצים במידה L, זה הרי כמו מס' 1, לא? כמעט, ההבדל הוא במחיר, 16.99, בסה"כ 60% יותר על שינוי במידה. יכול להיות שיטענו היצרנים שמדובר בביצים מוצלחות יותר, יכול להיות שהתרנגולות עוברות טיפולי יופי כל בוקר, יפה מאוד – אבל איפה הביצים הרגילות, המפוקחות?
והלקוחות הממוצעים? קונים. שאלתי כמה אנשים שלקחו ביצים בזמן שחיפשתי אם הם שמים לב מה הם לוקחים והתשובה הייתה הפתעה.
מילות סיכום גדולות ומהדהדות? אני חושב שהקורא יכול לנסח אותן לבד.
